בת שמחה ז"ל ובלה. נולדה ביום י"ד בשבט תשי"ז (18.1.1957) בקרית-ים שליד חיפה. למדה בבית-הספר היסודי 'זבולון' שבמקוםמגוריה וסיימה את לימודיה בו בציונים מעולים ברוב המקצועות. בהיכנסה לבית-הספר התיכון 'רודמן' שבקרית-ים הופנתה למגמה הריאלית, שכן הצטיינה במקצועות מתמטיקה ופיסיקה. כאשר סיימה כיתה י', זכתה בפרס-הוקרה. בשנת 1975 ניגשה לבחינות-הבגרות וזכתה לציון ממוצע של 88. את עבודת- הגמר כתבה על יצחק שדה - לצורך חיבור זה קשרה קשרים עם אנשים שונים, קשרים שנמשכו גם בשנים הבאות. יונה הרבתה לכתוב בעיתוני-נוער שונים. כן התכתבה עם בני-ארצות שונות, כדי שתוכל להכיר את המנטליות, ההווי והמנהגים של בני-ארצות אלו. בכתיבת המכתבים המרובה היה משום מתן ביטוי לאישיותה עשירת-הגוונים.

יונה הרשימה את מוריה וחבריה לא רק ביכולת-הלימודים שלה כי-אם גם בסגולותיה התרומיות, שבלטו עם יצירת המגע הראשון עמה. אמרו עליה, כי היא מרעיפה על סביבתה רוגע, שלוה ומפויסות. אחד מידידיה המבוגרים, סופר שבאה להיוועץ עמו בנוגע לעבודת- הגמר, כתב לאחר מותה: "כל מכתב אשר כתבה לי - הפריח פרח נוסף בגן הרוח האנושית הנאצלת, אשר כה חסרים אנו אותו היום בישראל..." אך למרות היותה בחורה שקטה וסולידית, הביעה יונה דעותיה בלהט רב והיתה מוכנה להילחם עליהן. חוש הצדק וההגינות היה מושרש בה בשיעור נדיר. תמיד שפעה חיוך ומצב-רוח של הצלחה, ואכן הצליחה בכול. מעולם לא התבלטה במתכוון, אך מעשיה ניכרו, נודעו וזכו להערכה רבה. היתה לה גישה אנושית לבני-אדם והיא הבינה עמוקות בעיותיהם וכאבם. נתברכה בנועם-הליכות ובהתחשבות, והללו לא היו רק נימוסי-חוץ אלא חלק מהותי מאישיותה ומאופיה.

יונה קיותה שתוכל גם בצבא לעסוק בחינוך. ואולם, כאשר התגייסה, בספטמבר 1975, הוצבה, לאחר הטירונות, לחיל-האויר. שם עברה קורסים לטכנאות-מחשבים ועסקה במקצוע זה בכל משך-שירותה. עלתה מדרגה לדרגה עד לסמל. נותרו לה עוד חודשים ספורים עד לשחרורה, והיא כבר נתקבלה לפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת ירושלים וציפתה בקוצר-רוח לתחילת לימודיה האקדמיים. ואז, לפתע, נתקפה מחלה קצרת-ימים וקטלנית. היא נפלה בעת השירות, ביום י"ג בסיון תשל"ז (30.5.1977). הובאה למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאירה אחריה הורים (האב נפטר זמן קצר לאחר מותה) ואחות.

"יונה היתה חיילת מצטיינת של היחידה. היא היתה סמל לאחריות, מסירות, פיקחות, ועם- זאת תום-נעורים. יונה קבעה סטנדרטים גבוהים וחדשים במקצועה הצבאי. סטנדרטים אלה יהוו אתגר לכל הבאים אחריה". - דברים אלה כתב מפקדה הישיר של יונה למשפחה השכולה.

האם הנציחה את זכרה על לוח-זיכרון בבית-כנסת.